קיצור שו"ע עברי טייטש סימן כא
מפתחות - סימן א אויפשטיין אין דער פרי - סימן ב לבישת בגדים - סימן ג נטילת ידיים שחרית - סימן ד בית כסא און אשר יצר - סימן ה הכנת מקום לתפילה ולקדושה - סימן ו ברכות השחר, ברכות, אמן וברוך שמו - סימן ז ציצית - סימן ח תפילין - סימן ט מזוזה - סימן י נקיות און הכנות לתפילה - סימן יא פסוקי דזמרה - סימן יב קדיש מיט ברכו און מנין - סימן יג ברכות קריאת שמע - סימן יד קריאת שמע - סימן טו שמונה עשרה - סימן טז משיב הרוח ומוריד הטל - סימן יז עננו און יעלה ויבא - סימן יח חזרת הש"ץ - סימן יט תחנון - סימן כ קריאת התורה לייענען - סימן כא וויפל פסוקים מ'ליינט, און הוספת פסוקים - סימן כב העולה לתורה וטעה, און צו וועמען מ'גיט עליה - סימן כג כהן ולוי ביי עולה לתורה זיין - סימן כד הגבהה וגלילה - סימן כה קדיש יתום - סימן כו נאך דאווענען און ובא לציון
(גשריבן געווארן לויט א גערעדטן יידיש. גיב א קוק אין ייווא)
סימן כא דינים מפסוקים שבקריאה וההוספות (וויפל פסוקים מען דארף לייענען אויך פון הוספות). אנטהאלט דריי סעיפים.
א. אז (= ווען) מען רופט איינעם אויף, מוז מען דאס ווייניקסטע דריי פסוקים פאָרלייענען. און ווען ער האט געמאכט שוין די לעצטע ברכה אשר נתן איבער (= אויף) צוויי פסוקים, מוז מען נאך א מאל לייענען און דער עולה זאל נאך א מאל מאכן די ברכות.
ב. אז (= ווען) אין מיטן לייענען איז נישט געבליבן קיין מנין (מעג מען ענדיקען די קריאה אבער) טאר מען נישט מאכן קיין הוספות. און ווען מען מאכט הוספות זאל מען זען אנצוהייבן ביי גוטס און אויסלאזן ביי גוטס, נישט חלילה ביי אַ שלעכטע זאך. און מען טאר נישט אויסלאזן צוויי פסוקים פאר א (פרשה) פתוחה אדער פאר א (פרשה) סתומה , נאר צום ווינציקסטן מוז זיין דריי פסוקים צו דער פתוחה אדער צו דער סתומה.
ג. ווען מען ליינט צוויי סדרות צוזאמען דארף מען רביעי מחבר זיין מיט די צוויי סדרות.