תורה קוואל הסכמות
תורה קוואל: פארווארט - - הסכמות
בראשית פרק - א, א-י - - א, יא-ל - - ב - - ג - - ד
מיינונגען פון גדולי ישראל און אויטאריטאטיווע
פּרערנלעכקייטן וועגן תורה קרוואל
הגאון ר' מנחם זעמבא ז"ל שליט"א:
בהי"ת בחודש אדר בנין ירושלם לפ"ק
הוד חביבי יקר הערך מצוין בתורה חכם
וסופר כו' כש"ת מוהרא"ז שי' פרידמאן
שלום רב לאוהבי.
הן ראיתי אה המחברת תורה-קוואל לסדר שמות,
והנהו אוסף מרגליות מפי סופדים וספרים בדברים יקרים
ונחמדים וגם מחודדים אשר הקימו אמרות לעורר הלבבות
ולחזקם לתורה ותעודה – וטוב עשה במלאכתו מלאכת
הקודש לסדרם ולהעתיקם בשפה המדוברת,. כי אף אמנם
רבותינו קוראין לשון התורם לשון הקודש מפני שדברי
התורה וכל דברי קדושה כולם בלשון ההוא נאמרו (רמב"ן
תשא) עכ"ז לעת כזאת אשר תכפו הצדות ורבו הגליות
בקוצר רוח ועבודה קשה, הוא דבר בעתו ללכת בעקבי
רבותינו הקדושים זי"ע אשר גם בזמניהם חברו בשפה
המדוברת בין שדרות העם למען יבואו הכל ויעסקו בתודה
וכאשד חכמים הגידו שמע ישראל בכל לשון שאתה שומע.
והנני לברכו בהצלחה מרובה
אוהבו
מנחם זעמבא
הרה"ג הגאון ר' אהרן לעווין שליט"א, ריישער רב:
ב"ה קרעניץ ה' מנחם אב חצר"ת לפ"ק
שלום ורב ברכה לחביבי איש האשכולות, בתורה
וחכמה לו עשר ידות, שפתותיו נוטפות מור ועטו
עט סופד מהיר כש"ת מוהר"ר
אלכסנדר זושא פרידמאן נ"י
בישבי על הבאר בין הרי קרעניץ[1] השגתי באר-תודה
אשר חבר מעכ"ה. בו עשה פעלים לתודה, אמן וקיבץ על
סדר פרשיות התודה מפי ספרים וסופרים אמרות טהורות,
פנינים יקרות וסקירות חדות וסדרן בסננון צח ויפה
בשפת יהודית המדוברת, למען תת להן מהלכים בשדרות
מדחבות של עמנו והביא אותן בקהל רב.
וחנה משבח אני את מפעלו זה, מעשי ידי אומן חרוץ
ומומחה, אשר כבר אתמחי בפרי עטו ובמאמריו הרבים
המלאים חן ויופי הוד והדר, כי כפלים לתושי' לו, בהגלותו
ננזי תורתנו הקדושה ואמרי קודש של חכמינו המזהירים כזהד
הרקיע וכעצם השמים לטוהר לפני המון רב, אשר ישוטטו
בהם מדי שבוע בשבוע וימצאו בהם עונב רוחני וקורת-רוח
וגם ימנע את הצמאים לדבד ד' לבל ירוו צמאונם מבורות
נשברים ומעינות אכזב, רק ישאפו מבאר תודה חפרה איש
הגון ומוכשר לכך אשד יראת ד' על פניו, מוקיר חכמי
התורה וטל תורה יחייהו ממסד עד הטפחות.
ובהגישי למעכ"ה אהובי שיחי' את תודתי מלב בעד
האי מתנתא דתורה די שדר לן, החביבה לי. אבאכהו כי
יפיצו מעינותיו חוצה, רבים ישתו מי בארו ויתענגו על נועם
אמריו ויזכה להפיץ שנים רבות תורה וחכמה בישראל מתוך
מנוחת שלוה השקט ובטח, וכולנו נחזה עד מהרה בנחמת
ציון וירושלים ובבנין בית תפארתנו, עת נדחי ישראל יכנס
ד' ויעלו לציון מושיעים וישראל נושע בה' תשועת עולמים.
(דא קומען נאך דברי תורה)
ידידו הדו"ש בלונ"ח וממכבדו
אהרן לעווין אבדק"ק רישא
הערות שוליים
רעדאַקטירן- ↑ אין קרעניץ איז געווען היילונוגס-קוואלן, און אסאך גדולים פלעגן אהיין גיין, און זיך טרעפן דארט. צום ביישפיל די מעשה פון דער מנחת יצחק און דער בריסקער רב אין קרעניץ ווערט געבראכט אין דעם לינק
אהיה קרוי 'בור' ומצות תפילין אקיים...
נוהג היה הגאון רבי יצחק יעקב ווייס זצ"ל, בעל ה"מנחת יצחק", להתרפא במעיינות הישועה שבעיר קרעניץ. שם גם קשר קשרי-ידידות עם עוד גדולי ישראל שאף הם באו לפוש ולהתרפא, וביניהם מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל. מאותם ימים, רגיל היה בעל ה"מנחת יצחק" לספר שהרב מבריסק נוהג היה להתבונן בראי קטן כדי לראות האם התפילין-של-ראש מונחים במקומם.
"הדבר חרה לאחד החסידים מבאי בית-הכנסת, שלדעתו לא היה זה מדרך החסידות להסתכל במראה, כידוע מתשובת בעל ה"דברי חיים" (שו"ת "דברי חיים" חלק ב, או"ח סימן ו), שכתב: "אם לראות במראה שהתפילין יהיו באמצע - הוא דברי בורות". הלך אותו חסיד ו'החרים' את הראי של הרב מבריסק...
אמר לו הרב מבריסק: "הן חסיד אתה, ומחמת חסידותך עשית זאת - הבה אספר לך סיפור חסידים. וממקום שבאת לטעון כנגדי - מהגאון בעל ה"דברי חיים" מצאנז בעצמו, מדידיה אדידיה! "פעם ישן מרן ה'דברי חיים' בסוכתו, וגשמי זעף התחילו לרדת עד שהכרים והכסתות התמלאו במים. וכידוע, 'המצטער פטור מן הסוכה', ו'כל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט'. אבל ה'דברי חיים' לא הלך לביתו. הוא נשאר בסוכה מתחת למטרות העז, וצעק: 'אהיה קרוי הדיוט - ומצות סוכה אקיים!'.
סיים הגאון מבריסק: אף אני אומר לך, אמנם ה'דברי חיים' כתב שלהסתכל במראה הוא מנהג בורות - אבל מוכן אני שאהיה קרוי בשם 'בור' ומצות תפילין אקיים בהידורה..." (על-פי "תל תלפיות").