הגדה:ספורי נפלאות הקדמה

הגדת ספורי נפלאות: הקדמה - ספורי נפלאות פון דעם שטעקן - ספורי נפלאות פון משהן און אהרנען - ספורי נפלאות פון די צען מכות - די נאכט נאך מכת בכורות - מילה און קרבן פסח - עננים - קריעת ים סוף - ניסי המדבר - סוף דבר

ספורי נפלאות הקדמה

סדר הגדה של פסח עם סיפורי נפלאות
מהגאון הצדיק רבינו משה מזאלשין זצ"ל.

בספורי נפלאות הלז איז מלוקט די אלע ניסים ונפלאות וואס ווערט געברענגט במדרשים, וזוהר הקדוש. וואס השי"ת האט געטאן אין דער לאנד מצרים פאר זיין געהייליקטן פאלק, די ישראל. און איז דא באשיידן^[1] באריכות פון יעדער מכה באזונדער פון די עשרה מכות ע"פ מדרשים. וגם הוספנו פון די ניסי המדבר, דהיינו די ניסים פון די ענני כבוד, און די ניסים בארה של מרים, און די ניסים של מן, כדי יעדערער זאל קענען מקיים זיין די מצוה עצהיו"ט, ווי עס שטייט וכל המרבה לספר ביציאת מצרים וכו'.

נעתק ללשון אשכנז^[2] על ידי הרבני ר' יצחק האמבורגער מקראקא. בדפוסו של יוסף פישער [גראדגראסמע נר. 62] – בהוצאת המעתיק.
שנת תרנ"א לפ"ק.

הקדמה לספורי נפלאות

כאשר ידוע מספרים הקדושים מגודל החיוב אויף די נאכט פון פסח מספר צו זיין, פון די ניסים ונפלאות, וואס הקב"ה האט געטאן צו זיין געליבטן פאלק די ישראל. און אויך וואס ווערט געברענגט בגמרא הקדושה ובזוהר הקדוש מגודל החיוב ומהשבח הגדול, וגם מגודל הנחת רוח, וואס מען איז גורם כביכול להש"י דורך דעם ספור יציאת מצרים. ולכן כדי לזכות את הרבים "אנשים ונשים וטף" האבן מיר מעתיק געווען דאס חשובער ספר "ספורי נפלאות" מהצדיק המפורסם והקדוש רבינו משה מזאלשין זצ"ל, אויף עברי טייטש, כדי אז יעדערער, אפילו דער וואס פארשטייט נישט גוט בלשון הקודש, זאל אויך קענען מקיין זיין די טייערע חשובע מצוה פון ספור יציאת מצרים בליל של פסח, על הצד היותר טוב. וגם קאן זיך דעם מענטש דורך דעם פארשאפן די אמונה שלימה אויף הקב"ה, און זיך אין הארץ איינצופלאנצן דעם אמתדיקן בטחון אויף השי"ת. ויזכה עי"ז לאור באור החיים אמן.

הערות שוליים

↑ באשיידן = מוסבר, מפורש.
↑ .ההגדה במקורה נכתבה בלשון הקודש ע"י ר' משה מזאלשין. בחייו הוא לא הספיק להוציאו לאור כמו שכתוב בהגדה שנדפסה בפעם הראשונה אחרי פטירתו בשנת תקצ"ח, ע"י ר' ישראל זאב בר' שמשון מזאלשין, ששמש את ר' משה כמו שכותב בהקדמה הנ"ל. שנים אחר כך ההגדה נדפסה כמה פעמים.
וז"ל שם "ובזמן המגיפה ר"ל ביום א' ער"ח מנחם אב תקצ"א לפ"ק, נאסף אל עמיו, הוא הלך למנוחות ואותי עזב ליגון ואנחות, כי מיום עמדי על דעתי כמעט לא הייתי מש מתוך אהל משה, כאב את בנו קרבני והשגיח עלי בעין חמלתו להנחני במעגלי צדק וכו'. בן ל"ג שנה אנכי היום" (בשעת הדפסת ההגדה עיי"ש).
ועוד בהקדמה שם, שר' משה זאלשין חיבר גם את הספרים "תיקון שבת", ו"משפט צדק". על הספרים תיקוני שבת ומשפט צדק רשום: "חיברו הרב המפולג צדיק מפורסם רבי משה בהר"ר גרשון מזאלשין זצ"ל"
התרגום ליידיש נעשה בשנת תרנ"א כמבואר כאן. במקור בלשון הקודש יש יותר דברים מהיידיש. היידיש נכתבה ביידיש שדברו בזמנו שהיה מעורב בקצת גרמנית. אנו כתבנו את התרגום ביידיש מדוברת.

[1] באשיידן = מוסבר, מפורש.

[2] .ההגדה במקורה נכתבה בלשון הקודש ע"י ר' משה מזאלשין. בחייו הוא לא הספיק להוציאו לאור כמו שכתוב בהגדה שנדפסה בפעם הראשונה אחרי פטירתו בשנת תקצ"ח, ע"י ר' ישראל זאב בר' שמשון מזאלשין, ששמש את ר' משה כמו שכותב בהקדמה הנ"ל. שנים אחר כך ההגדה נדפסה כמה פעמים.
וז"ל שם "ובזמן המגיפה ר"ל ביום א' ער"ח מנחם אב תקצ"א לפ"ק, נאסף אל עמיו, הוא הלך למנוחות ואותי עזב ליגון ואנחות, כי מיום עמדי על דעתי כמעט לא הייתי מש מתוך אהל משה, כאב את בנו קרבני והשגיח עלי בעין חמלתו להנחני במעגלי צדק וכו'. בן ל"ג שנה אנכי היום" (בשעת הדפסת ההגדה עיי"ש).
ועוד בהקדמה שם, שר' משה זאלשין חיבר גם את הספרים "תיקון שבת", ו"משפט צדק". על הספרים תיקוני שבת ומשפט צדק רשום: "חיברו הרב המפולג צדיק מפורסם רבי משה בהר"ר גרשון מזאלשין זצ"ל"
התרגום ליידיש נעשה בשנת תרנ"א כמבואר כאן. במקור בלשון הקודש יש יותר דברים מהיידיש. היידיש נכתבה ביידיש שדברו בזמנו שהיה מעורב בקצת גרמנית. אנו כתבנו את התרגום ביידיש מדוברת.

[1]

[2]