נטרונא גליון ג כסלו תשס"ח ב
נטרונא גליון ג כסלו תשס"ח א - - נטרונא גליון ג כסלו תשס"ח ב - - צוריק צו נטרונא בלעטל
אידישע איבערזעצונג פון בייגעלייגטען ענגלישן פרעסס-רעליס:
אין ערווארטונג פון די אמעריקאנער געספאנסערטע שלום קאנפערענץ קומענדיגן חודש, צווישן מדינת ישראל און פאלעסטינער אויטאריטעטן, האבן געוויסע מאדערן ארטאדאקסיש אידישע גרופעס, אריינגערעכנט די ארטאדאקס יוניאן, דער נאציאנאלער קאנפערענץ פון יונג איזראעל און דער ראביניקל קאונסיל אוו אמעריקא, זיך געמיינזאם ארויסגעשטעלט צו פראטעסטירן קעגן סיי וועלכע מעגליכע פשרות פון מדינת ישראל לגבי די שטאט ירושלים. אין זייערע ווערטער "מיר דערמאנען די אמעריקאנער ספאנסערס, מיט רעספעקט, אז ירושלים איז נישט בלויז א שטיק באדן. זינט די ביבלישע צייטן איז ירושלים געווען, און עס בלייבט צענטראל צום אידישן גלויבן און פראקטיצירונג." ראביי פסח לערנער פון יונג איזראעל האט געזאגט אז "דאס וועלט אידנטום איז קעגן מדינת ישראל פארהאנדלונגען וועלכע וואלטן ענטהאלטן סיי וועלכן שמועס וועגן אויפגעבן די הערשאפט איבער א חלק אדער גאנץ ירושלים."
די מיליטאנטישע ציוניסטישע שטעלונג פארטרעט ליידער די מיינונג פון מאדערן ארטאדאקסיע, א באוועגונג וועלכע בייגט די אידישע הלכות לויט איר מאדערנע אגענדע. ס'איז אבער נישט ריכטיג צו זאגן אז די מיינונג פארטרעט דאס וועלט אידנטום. דאס וועלט אידנטום באשטייט פון הונדערטער טויזנטער פרומערע אידן וועלכע זעען נישט קיין חשיבות אין אידישע הערשאפט איבער ירושלים אדער סיי וועלכער אנדער ארט. פארקערט, רוב פון די אידן האלטן אז די ציוניסטישע הערשאפט איבער ארץ ישראל איז א גרויסע עבירה און אן אומגליק.
הרב הערש לעווענטאל, פארטרעטער פון "תורה טרייע אידן", האט ערקלערט די טראדיציאנעלע אידישע שטעלונג: "אידן זאגן ביים דאווענען ומפני חטאינו גלינו מארצנו – צוליב אונזערע זינד זענען מיר פארטריבן געווארן פון אונזער לאנד ואין אנחנו יכולים לעלות ולהראות ולהשתחוות לפניך – און מיר קענען נישט ארויפגיין, זיך באווייזן און בוקן פאר דיר. מיר באשטעטיגן אז דער גלות איז געווען א הימלישע גזירה און אז אין גלות האבן מיר נישט קיין שום רעכט צו רעגירן איבער די אלטע הייליגע ערטער. די גמרא )אין כתובות( פארבאט אידן מלחמה צו האלטן אדער איבערנעמען דאס הייליג לאנד; מיר דארפן נאר ווארטן אויף די ימות המשיח ווען דער באשעפער וועט ברענגען שלום צו די גאנצע מענטשהייט. די פרינציפן, וועלכע זענען אמאל געווען קלאר ביי אלע אידן, זענען ווייזט אויס פארגעסן געווארן פון די מאדערן ארטאדאקסישע באוועגונג."
"תורה אידן" לויבט די באמיאונגען פון פרעזידענט בוש און זיין אדמיניסטראציע צו ברענגען שלום אינעם מיטל מזרח. די תורה לערנט אונז אז אידן מוזן לעבן בשלום מיט אלע פעלקער צווישן וועלכע זיי וואוינען. צו נוצן דאס אידישע גלויבן אלץ א סיבה קעגן שלום איז גארנישט ווייניגער ווי א פעלשונג פון אידישקייט.
מיר זענען ווייטער מתפלל פאר די זיכערקייט און וואוילזיין פון אלע אידן און נישט-אידן אין די הייליגע לאנד.
פרשתן פר' וישלח נקראה בכ"מ בדברי הקדמונים פרשת הגלות, מאחר ובה הובאו עיקרי היסודות להתנהגותם של שה
פזורה ישראל בין שבעים זאבים במשך כל שנות הגלות שנגזרה עלינו מאתו ית"ש.
בה יבואר בדברי חכז"ל ובספרי ראשונים ואחרונים, כי רק באחיזת מעשי יעקב אבינו בהכנעה בפני האומות היא דרך התורה בזמן הגלות. לדורון, לתפלה, ולמלחמה, מה טיבה של מלחמה זו ומה פירושה, נתבונן בדברי הראשונים על עצתו זה של יעאע"ה 'למלחמה' האיך צריכים אנו לקיימו. ובוודאי אשר מחשבה אחרת - מכפי שפירשו אותה חכז"ל הק' - היא כפירה בדברי חכז"ל, ותורתינו הקדושה אמת והיא מאירת עינינו ומינה לא נזוע.
לזאת העתקנו בזה את דבריהם הקדושים של רבותינו הראשונים ואחרונים גדולי מאורי צדיקי הדורות זי"ע האמורים בפרשה זו פרשת הגלות, והבה נתבונן בתורה הק' מה יעשה אדם ויחיה, ונדע את המוטל עלינו לעת הזאת.
להצלה בדרך מלחמה היינו לברוח ולהנצל
וישלח יעקב. נכתבה הפרשה הזאת להודיע
כי הציל הקדוש ברוך הוא את עבדו וגאלו
מיד חזק ממנו וישלח מלאך ויצילהו, ולמדנו
עוד שהוא לא בטח בצדקתו והשתדל בהצלה
בכל יכלתו, ויש בה עוד רמז לדורות כי כל
אשר ארע לאבינו עם עשו אחיו יארע לנו
תמיד עם בני עשו, וראוי לנו לאחוז בדרכו
של צדיק שנזמין עצמנו לשלשת הדברים
שהזמין הוא עצמו, לתפלה, ולדורון,
ולהצלה בדרך מלחמה לברוח ולהנצל,
וכבר ראו רבותינו הרמז הזה מן הפרשה
הזאת כאשר אזכיר.
(רמב"ן ל"ב ד')
וכבר אמרו ז"ל בנועם מאמריהם, שכל מה
שקרה ליעקב עם עשו היה סימן עם בני
עשו וזרעו, וכמו שהתקין יעקב עצמו לתפלה
לדורון ולמלחמה, כן יקרה לנו בכל דור ודור
שיהיה השתדלותינו להנצל מיד עשו וזרעו,
ראשונה בתפלה ותחנונים לפני אלקי יעקב,
ובדורון שוחד ומתנות אליו, ובמלחמה
לברוח ולהציל מתחת ידו.
(אברבנאל)
הורה שיהיו נמלטים מידי הגוים בהכנעה
וירץ עשו. נהפך לבו כמו רגע בהכנעותיו
של יעקב, כעניננו בגלות עם בני עשו, האומר
בגבהו מי יורידני ארץ, והורה שיהיה נמלטים
מיד חרב גאותו בהכנעה ומנחה, כאמרם ז"ל
שאחיה השילוני קלל את ישראל בקנה הנכנע
לכל הרוחות )תענית כ.( הן לו עשו כן בריוני
בית שני לא היה נחרב בית מקדשינו, כמו
שהעיד רבן יוחנן בן זכאי באמרו בריוני דאית
בן לא שבקינן (גיטין נו:)
(ספורנו דפו"ר)
ללכת בדרכי אבות אבל במלחמה אי אפשר שכבר השביעם
ודע כי יש בפרשה הזאת (ל"ב) באור למה
שאירע ליעקב עם עשו אחיו, ורמז ג"כ
לדורות למה שעתיד שיארע לנו תמיד עם
בני עשו וראוי לנו לאחוז דרכיו של יעקב
שהתקין עצמו לשלשה דברים למלחמה
לתפלה לדורון וכו'. וכן אנחנו צריכים ללכת
בדרכי האבות ולהתקין עצמנו להקביל פניהם
במנחה ובלשון רכה ובתפלה לפני ה' יתעלה,
אבל במלחמה אי אפשר שנאמר (שה"ש ב')
השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו', השביעם
שלא להתגרות מלחמה עם האומות.
(רבינו בחיי ל"ב מ"ז)
בתפלה ובדורון ולא במלחמה שכבר הזהירם על זה
ויירא יעקב מאד. כי חשב בבואו עם ארבע
מאות איש בודאי להלחם עמי בא, ויחץ את
העם אשר אתו, התקין עצמו לתפילה שאמר
אלקי אבי אברהם הצילני נא, לדורון דכתיב
עזים מאתים, למלחמה דכתיב ויחץ את העם,
והספור הזה הוראה שמעשה אבות יעשו
בנים וצריכים אנו ללכת בדרכי האבות, כי
כמו שאירע ליעקב עם עשו כן יארע לנו
לדורות, וראוי לנו להחזיק בתפלה ובדורון
ולא במלחמה, וכבר הזהירם והשביעם
הכתוב על זה דכתיב השבעתי אתכם בנות
ירושלם בצבאות או באילות השדה.
(אמרי שפר לרבי יהודה בן מהר"ם חלאווה)
יסבלו הגלות ויכבדו האומות ככבד עבד את אדוניו
ואמרת לעבדך ליעקב. ע"ד שאמרו שהשביע
הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם
אלא יסבלו הגלות ויכבדו אותם כעבד אל
אדוניו, שהרי הם אינן אלא כרצועה בידו
ית', הלכך תכבדם בלשון כבוד, כאשר
ישאלך מסים וארנוניות לא תבעט או תדבר
דברי קושי, אלא תתן לו כמנהג בכבוד ויקר.
(חרדים)
עד הגיעם לתכליתם בסוף הימים חובתם לעבור במצרף הגליות
ואין ספק שסוף הספור הזה מוכיח ומפלש
עד אחרית הימים, והוא כשא"ל נסעה
ונלכה ואלכה לנגדך הראה מדבריו שכבר
היה איפשר שיהי' ענינם על מצב שוה
או קרוב אליו והוא הטעות שטעה בעת
הברכות כמו שכתבנו והוא רמז בתשובתו
אל פתרון העקר אשר היו מתרוצצים עליו
מבטן אמם ואמר אדני יודע כי הילדים
רכים מאד עדין לגבי הגעת תכליתם כי
גדול הוא ורחוק מהשיג והנהגת צאנם
ובקרם מוטלת עלי שאין גדולם במקרה
וכו', ואם ידפקום יום א' למהר את הקץ
טרם יחפץ ומתו כל הצאן, כמו שקרה
לכל העמים אשר מהרו למצוא להם
מנוחה מאשר מצאו ועברו על השבועות
האמורות בקבלה (שיר ב'), השבעתי
אתכם בנות ירושלים וכו' אם תעירו ואם
תעוררו את האהבה עד שתחפץ, ולזה
יעבר נא אדני בענין ההצלחות הזמניות
והגדולות והשררות לפני עבדו ויקבלם
וכו' ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה
הרבה אשר לפני ולרגל הילדים אשר לא
יגיעו להשלמתם רק בשלימות שכליות
ופעולות אלקיות ובבואם בכור הנסיונות
ומצרף הייסורין והגליות פעמים שלש
עד תזדכך נפשם לקבל הטוב הרוחני,
ולהיותם סגולה מכל העמים, להיות לעד
שקטים ושלוים ואין מחריד אשר ימשך
בזה מהזמן שעור רב מאד, והוא עד אשר
אבא אל אדוני שעירה.
(עקידת יצחק שער כ"ו)
מלחמתה של תורה אבל לא במלחמה ממש
וענין הדורון והתפלה והמלחמה כבר הוא
מבואר במדרשים הרבה, שענין הדורונות רמז
למקבלי השוחד, והתפילה על דרך שנאמר
(ירמי' ל"א ט') בבכי יבואו ובתחנונים אובילם,
והמלחמה רמז למלחמתה של תורה שבה
אנו נוצחין אבל במלחמה ממש אי אפשר,
כמו שלמדו רז"ל ממה שנאמר (שה"ש ב' ז')
השבעתי אתכם בנות ירושלים וכו'.
(עיר גבורים לבעל כלי יקר)
להלחם עם האומות לא שייך לנו
וכל המלחמות יעקב עם עשו רומז על העתיד
כמוזכר בבראשית רבה וכו', וכמו שנהג
הוא לדורון לתפילה ולמלחמה כן נוהגין
אנחנו בדורינו לבני עשו ואין כוחינו אלא
בפינו להתפלל להשי"ת בעת צרה, ומלחמה
להלחם עם האומות לא שייך לנו, אך ענין
המלחמה עמהם, תוקף השתדלות שמחויבין
השתדלנים מישראל להעיז פניהם נגד מלך
והשרים ולהשתדל עבור ישראל בכל כוחם,
אף שמראים להם פנים זועפות ודוחים
אותם, יחזרו וילכו, וזה קיום ועמוד הגולה,
כי הפרשה הזו הכל היא לדורות עד שיבא
משיח צדקנו.
(שלה"ק עמוד הגולה)
למצוא חן בעיני האומות בגלות הוא ע"י תפלה ודורון
ומענין מרדכי הוא ענין אחר, על כן סדרו בפני עצמו. והוא כי הקשה על מרדכי למה לא למד מיעקב אבינו, כי הורנו בין האומות לתפלה ולדורן, ועל כן קורין וישלח בלכת לשררה כמוזכר במהרי"ל, וענין מלחמה עתה היא לדבר קשות לקדש השם, ואם כן היה למרדכי לעשות לצוות את ישראל להכין דורון גדול לאחשורוש, ובפרט שראה שהמן התחיל בעשרת אלפים וגו'.
ועל זה רמז שלמה (שיר השירים א' ז') הגידה
לי שאהבה נפשי איכה וגו' תרביץ בצהרים,
ר"ל אף אם אוהב נפשי בגלות תגיד לי דרך
הטבע מה אעשה להמציא חן בעיני האומות,
ובאת התשובה צאי לך בעקבי הצאן, לך
בדרכי אבות ולמד מיעקב שהכין עצמו
לתפילה, וזהו ורעי את גדיותיך הבל שאין
בו חטא, על משכנות הרועים הוא הדורון,
עדר עדר לבדו, ומלחמה בעצם לא הזכיר,
כי אדרבה השבעתי אתכם וגו'.
(שלה"ק תורה שבכתב דרוש לפ' שקלים, ועי' עוד
בשלה"ק תצוה)
מוכרחים אנו לקבל הגלות באהבה
כה תאמרון לאדוני לעשו. הנה התורה
הקדושה מלמדת אותנו איך להתנהג בגלות
המר הזה אשר אנחנו נתונים תחת יד האומות
ואנחנו מוכרחים לקבל הגלות באהבה עד
ירחם ה' עלינו ויגאלנו גאולת עולם במהרה.
ובעוד שאנחנו בגלות המר אנו מוכרחים
להיות נכנעים לפניהם ולקוראם אדונים
וזהו כה תאמרון לאדוני לעשיו. רוצה לומר
שתקראו אותו אדון בדברו עמו ואז כאשר
יוסיף להרע לכם יותר מן הראויה במסים
וארנוניות גזל יהיה בידם ועל ידי זה ירחם
ה' עלינו כי די לו בזה שאנחנו נכנעים לפניו
וחולקים לו כבוד.
(נועם אלימלך)
כאשר ירצו האומות להרע להם יכנעו לפניהם
ונראה לי דהנה יעקב אבינו ראה ברוח הקודש
את הד' גליות אשר יגלו בניו בין האומות,
ובכל דור ודור יעמדו עליהם האומות אשר
ירצו להרע להם וכו', כן בכל דור ודור ובכל
הגליות כאשר יגלו בניו בין האומות וירצו
להרע להם ח"ו תיכף כאשר יכנעו בני
ישראל לפניהם ולא יעמדו כנגדם בתקיפות
רק בדברי ריצוי ומקבלים עליהם עול
גליות ימתקו ולא יהיה ביכלתם להרע להם
בשום אופן ויכמרו רחמי האומות עליהם.
(מאור ושמש)
יעקב אבינו הנחיל הנהגת ההכנעה והשפלות לפני או"ה בזמן הגלות
ויהי לי שור וחמור זה משיח בן יוסף ומשיח בן דוד וכו', ועד אז לא אתגרה בך אלא אכניע את עצמי לפניך, צאן אלו ישראל, ויתנהגו בהכנעה כבחי' עבד ושפחה, כמ"ש המדרש כעיני עבדים אל יד אדוניהם וכעיני שפחה אל יד גבירתה, דהיינו שיכניעו עצמן לפניו, ובזה רצה למצוא חן בעיניו.
וזה רואין עין בעין מפי ספרים וסופרים מפורש בתורתינו הקדושה שאלמלא היו נכנעים לפני אומות העולם לא הי' אירע שום רע לבני ישראל, וכו', כי רצה להנחיל הדרך לדורות לקיים ואני אתנהלה לאטי להתנהג בהכנעה ושפלות לפני או"ה שרק על דרך זה יוכלו להתקיים בזמן הגלות, וכו'.
ובזכות שיכניע את עצמו לפניו
ולא ירצה להתגבר עליו ולתפוס
גדולה לעצמו קודם הזמן יהי'
פלטה נפשי מאותו רשע שהוא
עתיד ליפול בחרבך, דהיינו
כשיגיע הזמן יפול בחרב, ועד אז
יהי' פלטה נפשי ממנו.
(חדו"ת מהר"י ט"ב תשי"ד)
יעקב רמז לכל הגלויות שלא ידחקו את הקץ ויקבלו ע"ע גזירת הגלות
והנה יעקב אבינו הורה לנו הדרך איך להתנהג בגלות וכו', ולמד דעת לדורות שלא ידחקו ישראל את הקץ ולא יטלו גדולה לפני הזמן, רק יהיו מוכנעים ויקבלו על עצמם גזירת הגלות, וז"ש כדבר הזה תדברון אל עשו במוצאכם אותו, וצוה כן לכל העדרים ירמוז על כל הגליות שידברו אל עשו כדברים אשר דבר יעקב אבינו דברי רצוי והכנעה.
ומ"ש כדבר הזה בכ"ף הדמיון,
מפני שכל גלות בחינתו שונה
משל חבירו, והנסיונות מצד שרי
האומות עלינו שונות ומשונות,
ע"כ א"א שתהי' התשובה אליהם
שוה ממש בדיבור א' לכולם,
אבל תכלית כוונתם א' הוא,
להראות הכנעתינו ושלא למרוד
באומות ולהתנהג כאשר עשה
אבינו יעקב, וז"ש כדבר הזה
תדברון אל עשו בכף הדמיון
להורות על תוכן הענין ולא על
השתוות הלשון.
(דברי יואל עמ' קכ"ב)
רק ההליכה בדרכו של יעקב אבינו היא הקיום לישראל
וכל עוד שהלכו ישראל בדרכו של יעקב אבינו הי' קיום לאומה הישראלית, אבל חדשים מקרוב
באו בעוה"ר כופרים ופוחזים
מזרע עמלק וערב רב, כמבואר
בזוה"ק שהערב רב הם מזרע
עמלק, ובעוה"ר הרבה מבני
ישראל נמשכין אחריהם וחלילה
וחלילה לא יקויים מה שאמר
הפסוק ודפקום יום אחד וכו',
ובעוה"ר כבר אבדנו על ידיהם
אלפים ורבבות מבני ישראל
מעת שהתחילו בדרכם הרשעה
של דחיקת הקץ ובכל יום ויום
ניתוסף שבר על שבר ואבדון
נפשות ישראל ע"י מעשיהם
הרעים, ומי יודע מתי נהי' פטורים
מצרה הזאת, נראה להתחזק בדרך
התוה"ק ולא להביט על שום דבר
זולת דרך התורה הקדושה והדרך
שגבלו לנו הצדיקים הקדושים
בדורות הקודמים.
(דברי יואל עמ' ק"פ)
בימים טרופים הללו כאשר ריח מלחמה נושבת באויר ארצינו הק', ומסביביה העמים הערביים חורקים שן על התגרות הציונים בם מדי יום ביומו, מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה רח"ל, הזמן נכון לציין הילולת החמישים להסתלקותו של האי אדם גדול בענקים, אשר ידיו רבו פעלים גדולים ונשגבים להצלת ישראל, ה"ה הגה"צ רבי חיים מיכאל דוב ווייסמאנדל זצוק"ל אבד"ק נייטרא אשר בשבוע העעל"ט ביום ו' כסלו חל יומא דהילולא דיליה.
בימים נוראים ההם כאשר הציונים התגרו פומבית בפני תבל ומלואה עם הרשע הצורר הנאצי ימ"ש, וטעו ודמו והטעו רבים אשר רק מדינה ושלטון ציוני תביא ישועה לעם ישראל ולהחלשת כוח ה"אנטיסמיטיזם" בעולם, אז זעק מנהמת לבו הגה"צ ר' מיכאל בער זצ"ל כי היא דין גרמא לכל הצרות האלו ואדרבה תתגבר כוח האנטיסמיטיזם בעולם באופן נורא, וזאת אשר תגרום לכל המלחמה הנוראה.
ואכן, אין גם אחד אשר לא יודה כהיום בפה מלא אשר לולא תעלולי הציונים האלו לא היו מגיעים לידי השחיטות וההריגות הנוראות שבוצעו ע"י הנאצים ימ"ש, והם אשר ליבו והציתו את האש הנורא והתגרו ושחקו על הרשע הצורר בכל עת ועונה מעל דפי הכת"ע ומעל הראדיא כאשר הכריזו עליו באָיקאָט, וידועים ע"ז דברי רביה"ק זי"ע הק' שבזה גרמו לכל ההשמדה הנוראה רח"ל.
בשנים האחרונות ראה ראינו כבר את עיניהם הבדולחות של הני גדולי עולם זי"ע, בזאת אשר רעיון ה'כחי ועוצם ידי' התנפצה באויר בטל ומבוטל כאבק פורח, עד אשר מצאו שבכל מקרה של אנטיסמיטיזם נגד יהודים באשר הם שם מקצה העולם ועד קצהו הרי שהדבר נובע מתוצאותיה המרים של אותה מדינה ציונית. וזה לאחרונה נתקפו יהודים בארצות שונים ובכמה מדינות נשרפו בתי כנסיות וס"ת רח"ל הכל כתוצאה משלטונם הטמא. זאת מלבד שכל קיומה מהווה סכנה עצומה בכל רגע ורגע לכלל תושבי ארץ ישראל.
...כי עמדה כנגדם דעתם הכוזבת, שעשו )הציונים( שחוק מן ההכנעה של דורות הקודמים, ועשו לעג וקלס מן ה"מה יפית איד" - ובכח דעה זו התנהג כמעט רובו של ישראל - אמנם הם בפאליטיק של "נאטיאָנאַליזום" ובדרכים של תביעה ביד חזקה, ובשעה שרוב בנינו ומנינו של ישראל היו נתונים להפקר, למרמס לרגלו של אותו רשע הנאצי - וחביריו מושלי הארצות אשר סביב גרמניא, ושחקו ממנו והתגרו בו במעשה צחוק וטפשות אין סוף, בכתבי עת ואסיפות, בנאומים של דופי ובתקיעת שופר לפני הקאנזולאט של גרמניא, ולא די בזה אלא שהעלו אף והרבו חמה, והביאו לידי שגעון ואכזריות יותר את המטורפים בראש גרמניא, על ידי מעשה המופקרת של באָיקאָט הידוע.
וכל זה בשנת תרצ"ג בשעה שהיו עוד כל האומות
בשלום ושלוה עם הרשע הנאצי הזה, בשעה שלא יתכן
דרך אחרת רק לנסות בהכנעה ובדברי רצוי ופתוי, עשו
אלו הראשים ששמו עצמם לראש ההיפך מדרך החכמה,
ההיפך משבועתו של הקב"ה וגרמו בעצמם בחלק גדול,
להעלות שגעונו וטרפו של כלב שוטה ומטורף זה למדריגה
העליונה.
(מתוך מכתבו בהקדמת מן המצר)
...וזוכר אני בדיוק שסיפר גראס ע"ה (עסקן ציבורי מראשי קהל ארטהאדאקסי בטירנוי) לרבינו ז"ל (מנייטרא) שבשיחה האחרונה זו בדבר הזה, אמר וויסליצעני היהדות של העולם אין רצונה בזה הקנין... ושוב קלל את יהודי העולם, כאשר קללם וחרפם כמה פעמים בדיבוריו עם גראס ועם האכבערג - לאמר, אי' חכמתכם ובינתכם, שתחת משא ומתן אתם מסדרים "באָיקאָט" באמעריקא, ותחת לחוס על דמכם אשר בידנו דחפתם אמעריקא במלחמה.
ולפי דברי גראס העיד וויסליצעני על אותו הרשע (היטלער ימ"ש) שבעוד שהי' קאנזול גרמני יושב באמעריקא, שלחו משם כל ההגדה של האסיפה שנתקבצה לשמוע ביום ידוע בניו יארק נאומו של סטיפען ווייז (מנהיג הציונים שם), בדבורים חריפים כנגדו ובנבואה על מפלתו, וכאשר קרא הרשע את ההגדה הזאת בצירוף קטעים ממכתבי עת אמעריקאנים, הפיל עצמו בשגעונו מלא קומתו על הארץ, והכה ברגליו ובידיו ונשך בסמרטוטי מצע חדרו בצעקה מטורפת, עתה אשמידם, עתה אשמידם, ר"ל, והראה וויסליצעני לגראס העתק פאטאגראפית מנאומו של סטיפען ווייז כמו שנדפס במכתב עת אמעריקאני, ואף קטע ממכתבי עת ביידיש בתרגום גרמני, הי' בידו בענין הזה.
ומאז והלאה יום יום נתחדשו גזירות ובלבולים
ועלילות והכאות והפלות ונאומי של שנאת ישראל בלשון
של רציחה איומה מעל כל הבימות ובמכתבי עת וכו'.
(בספרו מן המצר)