פון חנה בת דוד וואודל פּויזן (17.12.1921 – 6.4.1992)


א געזעגענונג ליד פון א סאלדאט וואס איז געכאפט געווארן צו דער צאר דינסט.

זײַ זשע מיר געזונט

זײַ זשע מיר געזונט
מײַן געטרײַער פֿאָטער
אײנס, צװײ, דרײַ, פֿיר
פֿון יום-טובֿ און פֿון שבת
ביסטו מיך פּטור
אײנס, צװײ, דרײַ, פֿיר.

זײַ זשע מיר געזונט
מײַן ליבע מוטער
אײנס, צװײ, דרײַ, פֿיר
דיר איז אױך װײ
מיר איז אױך ביטער
אײנס, צװײ, דרײַ, פֿיר.

זײַ זשע מיר געזונט
מײַן טײַערער ברודער
אײנס, צװײ, דרײַ, פֿיר
ס'זאָל צװישן אײַך ניט
זײַן קײן גערודער
אײנס, צװײ, דרײַ, פֿיר.

זײַ זשע מיר געזונט
מײַן ליבע שװעסטער
אײנס, צװײ, דרײַ, פֿיר
מע שיקט מיך אַװעק
פֿון יענער זײַט דניעסטער
אײנס, צװײ, דרײַ, פֿיר.

זײַ זשע מיר געזונט
מײַן ליבע כּלה
אײנס, צװײ, דרײַ, פֿיר
דיר איז דאָס ערגער פֿון אַלע
אײנס, צװײ, דרײַ, פֿיר.

זײַ זשע מיר געזונט
מײַן ליבע שכנים
אײנס, צװײ, דרײַ, פֿיר
לאַכן אַ טײל זײ װעלן
אַ טײל זײ װעלן װײנען
אײנס, צװײ, דרײַ, פֿיר.

שיר פרדה של החייל ש"נחטף" בעלומיו לצורך השירות בצבא של הצאר. החייל נפרד מאביו, מאמו, מאחיו, מאחיותיו, מכלתו ומשכניו.

תהיה לי בריא,
אבי הנאמן.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע.
לשבתות ולחגים
נפטרת ממני,
אחת, שתיים, שלוש, ארבע.

תהיי לי בריאה,
אמי האהובה.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע.
לך צרה,
ולי מר.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע.

תהיו לי בריאים,
אחיי היקרים.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע.
שלא יהיו ביניכם
שום מריבות.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע.

תהיו לי בריאות,
אחיותיי האהובות.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע.
שולחים אותי
רחוק, מעבר לנהר דנסטר.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע.

תהיי לי בריאה,
כלתי היקרה,
אחת, שתיים, שלוש, ארבע.
לך יותר
גרוע מאשר לכולם.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע.

תהיו לי בריאים,
שכניי האהובים.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע.
חלק מכם תצחקו,
חלק מכם תבכו.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע.

תפוז וועבסייט