א וויגליד
פון חנה בת דוד וואודל פּויזן (17.12.1921 – 6.4.1992)
א וויגליד
שלאָף מײַן קינד זאָלסט רויִק ליגן.
אי װעל דיר זינגען און איך װעל דיך װיגן.
שלאָף מײַן קינד, מײַן טרײסט, מײַן שײַן.
מיט דיר מײן איך אַז די גאַנצע װעלט איז מײַן.
שיר ערש
תישן, ילדי, שתשכב רגוע.
אשיר לך, אנדנד אותך.
שן, ילדי, נחמה שלי, אור שלי.
(כשאני) אתך נדמה לי שכל העולם הוא שלי.